רובנו כורתים חוזים והסכמים כמעט בכל יום, ברוב המקרים מבלי שניתן לכך את הדעת בכובד ראש, רוב ההסכמים הללו נעשים מבלי שיהיה צורך לחתום על הסכם כתוב ובהרבה מקרים מבלי שנבין שאכן נערך הסכם עם הצד שכנגד. כך למשל רכישה של מוצר שהוצע למכירה מהווה הסכם כאשר הצד הרוכש מבצע קיבול להצעת המוכר. בחוזה מסוג זה התנאים ידועים וברורים מראש, יש מחיר, יש מוצר ויש תנאי אספקה ותנאי תשלום, כאמור עסקאות מסוג זה אנו כורתים מדי יום, בכל פעולה יום יומית שאנחנו מבצעים במכולת השכונתית, בבנק ואפילו בעבודה. במקרים אלה, כאשר מתגלות מחלוקות כשהחוזה הופר מסיבה כלשהי אנחנו בדרך כלל יכולים לפנות לסעד עצמי, למשל לבקש החזר כספי וביטול עסקה, בין אם מכוח חוקי הגנת הצרכן ובין מכוח חוק החוזים. המוכר יותר בשמו המלא- חוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973, או לחילופין לפנות לערכאות משפטיות במקרים בהם הצד שכנגד לא נענה לפנייתנו.
 
חוק החוזים מגדיר ומסדיר את המערכת החוזית בישראל, וברובו משלים הסכמים שלא נערכו באופן מלא, כלומר אם נערך הסכם בין שני צדדים ובו למשל התעלמו מזכות הקיזוז של אחד מהצדדים, כלומר ההסכם שתק בנוגע לסוגייה זו, אז חוק החוזים משלים את החסר בהסכם וקובע את הנורמה המשפטית שחסרה בהסכם.
 
למרות האמור לעיל בדבר הסכמים שנעשים בקלות דעת בחיי כולנו, הרי שרובנו מעורבים גם בהסכמים מורכבים יותר, הסכמים שאנו מייחסים להם חשיבות גבוהה יותר אם בשל מורכבותם ואם בשל העלות שהם מייצרים לנו, בין אם בכסף ובין אם במעורבות רגשית גבוהה בשל סיבות אחרות. בהסכמים מסוג זה אנו בדרך כלל מוודאים שכל הפרטים החשובים לנו כתובים באופן מפורש ושכל דרישותינו מובטחות באופן ברור בנוסח ההסכם.
דוגמאות להסכמים מסוג זה ניתן למצוא למשל בחתימה על עסקאות רכישה של מוצרים הכרוכים גם בשירות, (הסכמים עם ספק תקשורת, בנקים, חברת כרטיסי האשראי, חברת חשמל, גז ועוד), הסכמים חשובים אחרים כגון הסכם העסקה בעבודה חדשה, הסכם מייסדים לעסק חדש, הסכם שכירות לנכס בין אם בתור שוכר ובין אם בתור משכיר.
במקרים הללו מומלץ להיוועץ בעורך דין ולוודא שההסכם עליו אתם חותמים יהיה הסכם טוב, הסכם שייצג נכונה את כל דרישותיכם וחשוב לא פחות מכך שההסכם יהיה כזה המגלם סעד עצמי ללא צורך לפנות לערכאות.
 
הסכם טוב
 
אם כן מהו הסכם טוב? על פי רוב ניתן לומר שהסכם טוב הינו הסכם העומד בשלושה קריטריונים עיקריים שניתן לבחון הן בתקופת עריכת ההסכם והן בתקופת מימוש ההסכם ולאחריו, כדלקמן:
  1. תמריצים משותפים- כל הסכם צריך לבטא את רצונות הצדדים נאמנה, כל צד מגיע עם דרישות לעסקה ומקווה שרצונותיו יקבלו ביטוי בהסכם, וזה בדרך כלל מושג ברוב ההסכמים הנערכים בארץ ובעולם. אבל על מנת שהסכם יוגדר כהסכם טוב, חייבים לשלב בו תמריצים שיבטיחו את רצונות הצדדים בהסכם, בעיקר מאחר ובסופו של יום אנחנו רוצים שההסכם יהיה כזה שיקיים את עצמו מבלי שהצדדים ידרשו לסעד ממקורות אחרים, למשל מפניה לערכאות משפטיות. כך למשל אילו חשוב לנו שבהסכם העסקה תפוקת העובד תהיה גבוהה ראוי שהשכר המוצע בהסכם יהיה כזה שיהיה בנוי הן משכר בסיס והן מעמלות או בונוסים על הישגים. דוגמא נוספת ניתן למנות בהסכם מייסדים לעסק חדש, חשוב שמבנה הבעלות יהיה כזה שמחד יספק את שני הצדדים להסכם אבל גם שיהיה כזה שיבטיח שכל צד יעשה את המירב להעצמת העסק ולא רק את טובתו האישית, הכנסת תמריצים שיגבו רצון משותף זה לשני הצדדים תבטיח שהעסק המוקם יהיה כנראה טוב יותר וברור יותר לשני הצדדים עוד בטרם יכנסו לעסק המשותף. ניתן למנות עוד דוגמאות רבות, אך די שנאמר בשלב זה כי על עורכי הדין של הצדדים להסכם להבטיח לא רק את רצונות הצדדים אלא גם את התמריצים שיהיו בהסכם, תמריצים שיגרמו להסכם להיות יעיל ואפקטיבי לאורך חיי ההסכם ולא רק עד לרגע חתימתו. 
  2. חוזה עתידות- הסכם טוב הוא הסכם הצופה (חוזה) פני עתיד ומונע מחלוקות בהמשך הקשר בין הצדדים, מבלי שידרשו לפתחו של בית המשפט. הסכם טוב, חייב לצפות אילו מחלוקות צפויות להתגלות במהלך יישום הסכם ולוודא שבהסכם יש מענה לכל תרחיש הצפוי להתממש. כך למשל, במידה ויש בהסכם מספר משתנים התלויים בפעולת צד כלשהו להסכם הרי שניתן לחזות לכל פעולה את התוצאות העלולות להיות לה ולהכין מענה לכל תרחיש במסגרת ההסכם. למשל לצד מסויים יש חובה לבצע משימה מסויימת עד לתאריך מסויים. במקרה זה צריך להבטיח בהסכם מה ההשלכות של ביצוע חלקי של המשימה, מה התוצאות של ביצוע מלא אבל באיחור לעומת לוחות הזמנים המקוריים וגם מה קורה אם אין ביצוע בכלל, תהיה הסיבה אשר תהיה. במקרים אלה חשוב לשלב תמריצים, למשל הקדמת לוחות זמנים תזכה בבונוס, וגם סעד עצמי, כגון חילוט ערבויות במידה והמשימה לא מבוצעת או מבוצעת באופן חלקי.
  3. סעד עצמי- הרצון של הצדדים הוא תמיד שלא להגיע לאכיפת הסכם או סיומו על ידי צד שלישי שברוב המקרים יהיה בית המשפט, הסיבות לכך מגוונות, אבל העיקרית שבהן היא שמרגע שההסכם עובר להכרעת צד שלישי רצון הצדדים כבר לא מפורש כפי שהם צפו, וזאת אף מבלי להתייחס לעלויות ולמשך הזמן שפניה לערכאות תייצר במקרים מסוג זה. לכן ככלל תמיד רצוי שההסכם יכיל סעדים עצמיים שיבטיחו את הצדדים במקרה שההסכם מופר או מבוטל. כך למשל ניתן לבקש ערבויות לכל שלב בהסכם, ניתן למנות בהסכם תניות משפטיות שרק בהתקיימותם הצד השני מקבל את שהובטח לו ועוד..
 
לסיכום ניתן לומר שניתן ואף רצוי להגיע להסכמים טובים על בסיס הקריטריונים שפורטו לעיל, זה אכן אפשרי וזה אף הוכח בתיאוריות כלכליות ובהן תורת המשחקים שעסקה רבות בנושא זה. 
באם אתם נזקקים לייעוץ משפטי ולליווי בהכנת הסכם או בייצוג במסגרת מו"מ, נשמח לסייע ולעזור לכם להשיג הסכם טוב שיבטא וישמור על האינטרסים שלכם, מורכבים ככל שיהיו.
 
 

דיני חוזים בעולם האמיתי

האמור באתר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי הניתן על ידי עורך דין כל הזכויות שמורות ©2015 עורך דין גיא בר משרד עורכי דין

לקבלת ייעוץ ראשוני מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

חפשו אותנו בפייסבוק