10 טיפים להסכם ההעסקה הבא שלכם

  1. ימי חופשה בהסכם נטו ולא ברוטו – לא משנה כמה ימי חופשה תסכמו עם המעסיק החדש, עמדו על כך שבהסכם ייכתב כי ימי החופשה שיוענקו לכם יחושבו נטו. מדוע? חוק חופשה שנתית קובע ברירת מחדל לפיה אם לא נאמר אחרת, כל חופשה רצופה בת 7 ימים כוללת בתוכה גם את ימים שיש ושבת. כלומר, ללא מתן דגש על סעיף זה, בעבור חופשה רצופה שנמשכה בפועל 5 ימי עבודה (נטו) יחייב אתכם המעסיק 7 ימים (ברוטו).

  2. לכל מי שמחליף מקום עבודה קיים - יש לעמוד על כך שתקופת ההודעה המוקדמת שתינתן לכם במידה ויוחלט על פיטורין תעמוד – החל מן החודש השלישי – על פרק זמן בן חודש ימים. זאת, להבדיל מברירת המחדל בחוק הודעה מוקדמת לעובד הקובע "סולם" של מס' ימי זכאות לכל חודש עבודה נוסף. ניתן למנף דרישה זו באמצעות הטענה לפיה "אני מחליף מקום קיים עם הודעה מוקדמת בת חודש ימים, ומן הראוי שלאחר תקופת התרשמות מינימלית אקבל את אותה זכות".

  3. פיצויי פיטורים כרשת ביטחון- כספים אותם מפריש מעביד מידי חודש לטובת פיצויי פיטורין (8.33% משכרו של העובד) ישולמו לידי העובד גם מקום שבו העובד יהיה זה שיתפטר. עובדים רבים חושבים שאלו הם כספי המעביד (להבדיל מן ההפרשות לפנסיה), אולם קביעה מפורשת בהסכם העסקה כאמור לעיל תקנה לעובד "רשת ביטחון" בכל מקרה (התפטרות ופיטורין כאחד). דעו: במידה והמעביד מושך את הכספים שהופקדו לטובת פיצויי פיטורין הוא מחויב במס בשיעור של 50%(!). על כן, יקל עליו לוותר על כספים אלו בשעת עריכת הסכם ההעסקה.

  4. הפרשות מיידיות לפנסיה- לעובד שמעסיקו הקודם לא הפריש לו כספים לפנסיה/קופ"ג/ביטוח מנהלים - דרוש הפקדה החל ממועד כריתת הסכם ההעסקה ולא 60 ימים מיום תחילת העבודה באופן רטרואקטיבי (כפי שקובע צו הרחבה לפנסיה חובה לפי חוק הסכמים קיבוציים). מעסיקים מנסים לנצל את הוראות צו ההרחבה ולהמתין עם ביצוע הפרשת הכספים לעובדים שלא הופרשו להם כספים לפנסיה עד חלוף 60 ימים ממועד תחילת העסקתם. זאת "כדי שיוכלו להתרשם מן העובד". כאן, בניגוד למתן הודעה מוקדמת, אין סיבה אמיתית להמתנה בת 3 חודשים חוץ מחיסכון למעסיק.

  5. שכר מבוטח כולל- לכל מי ששכרו כולל תשלום גלובאלי בגין רכיב ה"שעות הנוספות" – דרשו כי ההפרשות לזכויותיכם הסוציאליות (פנסיה, ביטוח מנהלים, קרן השתלמות) יבוצעו גם בגין רכיב השעות הנוספות.

  6. תניית אי תחרות- כאשר המעביד מכניס להסכם "תניית איסור תחרות" אשר משמעותה הגבלת העיסוק של העובד לתקופה מסוימת בעסק מתחרה, בדר"כ הוא קובע בהסכם כי הוא יהיה זכאי לקזז מכל חוב שלו כלפי העובד סכום מסוים ששולם לעובד בחלק משכרו. יש להתנות כי המעביד יוכל לעשות זאת רק לאחר פסיקה של בית משפט ולא כסעד עצמי מצדו.

  7. הערה נוספת לגבי "תניית איסור תחרות" – זמן הגבלת התחרות המקובל הנו 6-12 חודשים. יש לעמוד על כך. בכל מקרה, אין טעם לנסות לשנות את הסעיף באופן מיוחד (בכפוף להיוועצות עם עו"ד המתמחה בתחום), היות וממילא בית המשפט יבחן אם באמת העובד עבר לעסק מתחרה, האם הפר העובד אינטרס אמיתי של המעביד הראוי להגנה או נטל עמו סוד מסחרי אמיתי של המעביד (להרחבה ר' מאמר נפרד "חתמתי על סעיף אי תחרות – מה אעשה אם ארצה לעבור בחברה אחרת).

  8. תקופת ניסיון- יש לצמצם עד למינימום את תקופת הניסיון המוגדרת בהסכם (עד כדי שלושה חודשים). אין טעם לתקופה ארוכה יותר ומעבידים רבים עושים בתקופה זו שימוש כדי להפחית מזכויותיהם של עובדים.

  9. דרישה לקבל הודעה לעובד על תנאי העסקה –  יש מעסיקים שכעניין שבמדיניות אינם עושים הסכם העסקה בכתב. חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) מחייב את המעביד למסור לעובד הודעה כתובה על תנאי העסקתו. החוק גם מגדיר את כל הפרטים שחייבים להיות מפורטים בהודעה ומטיל קנס של עד 15,000 ₪ על מעסיקים שאינם עושים זאת. נצלו זאת כדי לעקוף את התנהלות המעביד אשר אינו חותם על הסכם העסקה מסודר.

  10. אל תתביישו- זהו הטיפ החשוב ביותר,  דרשו את מה שמגיע לכם במסגרת ההסכם. עמדו על כך שהכל יהיה ברור. המעסיק כבר גילה דעתו כי הוא מעוניין בכם. כעת כל מה שנותר הוא להשיג כמה שיותר.

 

*הכותב הנו עו"ד ממשרד גיא בר ושות' העוסק בדיני עבודה.

 

מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

 
 
 

האמור באתר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי הניתן על ידי עורך דין כל הזכויות שמורות ©2015 עורך דין גיא בר משרד עורכי דין

לקבלת ייעוץ ראשוני מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

חפשו אותנו בפייסבוק