למרות שהאינפורמציה לגבי עבודה בשעות נוספות זמינה, יש הרבה פעמים בלבול ואף חוסר ידיעה של עיקרי הדברים הנוגעים לעבודה בשעות נוספות:

1. איסור שכר גלובלי- אסור לשלם שכר גלובאלי שכולל תשלום עבור שעות נוספות. כלומר – תלוש שמופיע בו תשלום אחד כולל עבור שכר בסיס ושעות נוספות יחדיו אינו חוקי. במצב כזה המעסיק יצטרך לשלם באופן מלא עבור כל השעות הנוספות שביצע העובד.

2. ובכל זאת, שכר גלובלי- מה מותר? מותר לעשות הפרדה בשכר בין שכר היסוד לשכר כולל עבור שעות נוספות. החוק בא להקל על המעסיק שלא יצטרך מידי חודש לבדוק כמה שעות בדיוק ביצע העובד.

3. שכר אמיתי ולא למראית עין- יחד עם זאת, הסכום הגלובלי שנקבע לתשלום עבור ש"נ צריך לשקף את מס' שעות העבודה האמיתי שביצע העובד. כלומר, לא ניתן לשלם לדוג' 1,000 ₪ עבור 50 ש"נ שעה ששכר היסוד עומד על 10,000 ₪. צריכה להיות פרופורציה בין השכר לשעה לבין השכר עבור שעות נוספות. אחרת, ניתן בסיום ההעסקה לתבוע הפרשים תוך קיזוז הכספים ששולמו על חשבון הש"נ.

4. אופן החישוב- שעות נוספות מחשבים קודם על בסיס יומי ורק לאחר מכן על בסיס שבועי (סה"כ 43 שעות עבודה "רגילות" לשבוע). כלומר, לעובדים 5 ימים בשבוע ישולם עבור ש"נ החל מתום השעה התשיעית או לאחר השלמת 43 שעות עבודה שבועיות. אם העובד נדרש לעבוד ביום שישי, ייתכן מצב שאם השלים כבר 43 שעות עבודה, אזי כל שעות העבודה של יום ו' יחשבו ש"נ. לעובדים 6 ימים בשבוע ישולמו ש"נ החל מתום השעה השמינית.

5. משרת אמון- הגדרת "משרת אמון" בהסכם ההעסקה איננה מקנה בהכרח פטור למעסיק מתשלום עבור שעות נוספות. יש לבדוק את מהות המשרה לגופה. רק במקרים שבהם העובד הוא בססטוס כזה שיש בידיו את היכולת להתוות המדיניות במקום העבודה תוך הפעלת שיקול דעת עצמאי וכן זוכה שכר גבוה ילמדו על משרת אמון. לדוגמה: גם מנהל סניף של רשת מזון ידועה אינו משמש במשרת אמון, שכן הוא רק מיישם את מדיניות ההנהלה ולא קובע אותה. שכר גבוה כשלעצמו אינו מלמד על משרת אמון.

6. התיישנות- ניתן לתבוע שעות נוספות שבוצעו ולא שולמו עד 7 שנים אחורה ממועד הגשת התביעה. לדוגמה עובד שעבר בין השנים 2005 ועד 2013, יכול לתבוע בשנת 2015 בגין כל השנים החל מ 2008 ועד 2013 (כולל).